בין יתר המפגשים בפסטיבל מטולה בשנת 2008, השתתפתי גם באירוע הוקרה לזכר המשוררת זלדה. פתחתי דבריי בקריאת השיר "כרכום של שדות", שזלדה כתבה והקדישה לחברתה הטובה ביותר, ירדנה כהן.
ירדנה, בתו של פנחס כהן, מייסד ביה"ס הריאלי וגן החיות בחיפה, זכתה בפרסים רבים, ביניהם, פרס היובל על מפעל חיים מטעם משרד החינוך. גם כשנשקה לגיל מאה, נהגה לרדת לסטודיו שלה ללמד מחול. היכרתי את ירדנה כל חיי, ואהבתי אותה מאוד. ירדנה היתה בת דודה של אִמִּי, ואביה, פנחס, שגדל במטולה, היה אח של סבי, אהרון כהן, הבן הבכור של מטולה. כשסיפרתי לירדנה, שאשתתף בפסטיבל המשוררים במטולה, היא התרגשה מאוד. שלושה שבועות אחר כך, ביום הולדתה ה-98, הפתעתי אותה בהקלטות ובתצלומים.
באפריל 2010, יום העצמאות ה-62 למדינת ישראל, הזמינה אותי ירדנה להשתתף בשמחתה על זכייתה, בגיל מאה, בפרס ישראל על מפעל חיים במחול.
ב-23 בינואר 2012, הלכה לעולמה הכוהנת הגדולה, נסיכת הריקוד היקרה, ראש השבט האהובה שלנו, ירדנה כהן. עכשיו היא מחוללת ב"מקדש המחולות" בגן עדן, מלמדת את המלאכים לרקוד.
יהי זכרה ברוך!
ירדנה כהן ביום הולדתה ה-98, עִם דבי סער (1.7.2008)
ירדנה כהן בת המאה, עִם דבי סער, בטקס הענקת פרס ישראל על מפעל חיים (20.4.2010)
בטעינה...