נקראתי על שם סבתי, דבורה קליין, שנספתה באושוויץ.
את השיר שירת דבורה כתבתי לזִכרה.
סבתי, דבורה קליין, נולדה בחודש מאי בשנת 1898, ונרצחה באושוויץ בחודש מאי 1944. בת 46 היתה במותה. 64 שנים אחר כך, בחודש מאי 2008, נסגר מעגל: בשנתי ה-46, עמדתי, הנכדה שנושאת את שמה, על הבמה ב"בית התנ"ך", בארץ ישראל, וקראתי את השיר שכתבתי לזִכרה. היתה זו התרגשות גדולה בעבורי. זה היה כמו לומר לה: "סבתא, דעי שאני זוכרת אותך. את חיה בי."
תמונת השיר שירת דבורה מהספר תופרת מילים, והמופיע באנתולוגיית השירה שישים שירים ונצח, ובאנתולוגיית השירה בת-אדם, אִשה, הוצגה, לצד שירים אחרים, בתערוכה מגלות לגאולה, בבית התנ"ך ע"ש דוד בן-גוריון בתל-אביב במאי 2008.
אוצרת התערוכה: גב' מרים בן-חיים.
דף עד ביד ושם לזכר סבתי, דבורה קליין
"שירת דבורה" של דבי סער, תערוכת "מגלות לגאולה" בבית התנ"ך
טקס פתיחת התערוכה "מגלות לגאולה" בבית התנ"ך, 5.5.2008.
משמאל לימין: אוצרת התערוכה גב' מרים בן-חיים, המשורר בלפור חקק יו"ר אגודת הסופרים העברים, המשוררת אורנה רב-הון יו"ר וועדת פרויקטים מיוחדים, דבי סער
טקס פתיחת התערוכה "מגלות לגאולה" בבית התנ"ך.
משמאל לימין: ה. חניתה הלוי, בלפור חקק, עליזה גלר, הרצל חקק, דבי סער
טקס פתיחת התערוכה "מגלות לגאולה" בבית התנ"ך, 5.5.2008.
מימין לשמאל: הרצל חקק, ד"ר חלי אברהם-איתן ודבי סער
אבא שלי, צבי, מדליק משואה בטקס יום השואה. לחץ כאן 
בטעינה...